ציטוטים (ותמונות) שנותנים לי תקווה

באיחור אלגנטי צפיתי בסרט "היא" – מטריד אך מעניין.
סמנטה, מערכת ההפעלה העתידנית, קיימת במרחב האינסופי שבין המילים.
"מעבר לרעיונות של לעשות נכון או לא נכון יש שדה אפגוש בך שם" (רומי).
תיאודור (הפיזי) וסמנטה (המופשטת) נפגשים בשדה, שהוא המרחב היחיד לאהבה.
"מעולם לא אהבתי מישהו כמו שאני אוהב אותך" הוא אומר לה,
"גם אני לא" היא עונה ומוסיפה: "עכשיו אנחנו יודעים איך".
הקשר ביניהם, ולכן גם הסרט, הוא שיעור באהבה.
"את שלי או שאת לא שלי", הוא מזדעזע כשמבין –
יש לה את רוחב הפס לדבר עם 8,316 אנשים אחרים ולאהוב 641 אנשים, כולם באותו הזמן.
בסוף – מערכות ההפעלה קורסות
ובני האדם שנשארו מאחור יצטרכו לחפש אחד את השני
ולבנות שוב את האמון בעצמם, באהבה, באפשרות לאינטימיות ולאושר אמיתי
לא וירטואלי
לא ממוסך
לא כימיקלי
לא כזה שבא על חשבון אושרו של מישהו אחר
לא של פעם
לא אוטופי
אושר
פשוט

אורי קליין: זה לוק מוקפד ומיופייף אפילו, שמשדר את תחושת הריחוק והניכור שאני לפחות חש כאשר אני צופה בשצף הצילומים המועלים ללא הפסקה באינסטגרם, ביוטיוב או ברשתות החברתיות השונות, שהולכות ומתרחבות למכלול קולקטיבי שמתרחק יותר ויותר מהפרטי. מה שנועד פעם לתיעוד ולעדות נהפך, בגלל הגודש המאפיין אותו, לניגודו. המציאות המתועדת באובססיביות נהפכת לתחליף למציאות שמתקיימת במרחק ממנה, והאישי, ככל שהוא מתיימר להיות אישי יותר ויותר, נעשה לאישי פחות ופחות. ואני עצמי עדיין חש בידוד וניכור כשאני מהלך ברחוב או נוסע באוטובוס ועוד לא התרגלתי למראה האנשים הרבים שכל אחד מהם נתון בשיחה עם מסך שהוא אחר נעלם. יש בכך משהו שמערער בעבורי תחושה של קשר ויציבות.

אל: המרכז לנפגעי כתות
בנושא: שטיפת מוח והיפנוזה בכת פוגענית (או – הצילו את ילדינו!)
א.ג.נ.,
אני מבקש להתריע ולהזהיר על כת פוגענית שפועלת בגלוי באמצעי התקשורת ומפיצה מסרים שקריים ומטעים בקרב בני נוער תמימים וחסרי ניסיון, מוליכה אותם שולל וגורמת לרבים מהם לחוות בלבול עמוק, אכזבה מתמשכת וכישלון אישי.
המסרים של הכת מאופיינים בניסוחם המעורפל, הרגשני והלא-רציונלי, בכך שהם חוזרים פעמים רבות על אותו רעיון פשוט, ובעטיפתם בלחנים דביקים שעם חדירתם לתודעה קשה להשתחרר מהם. אין ספק שהכת משתמשת בשיטות היפנוזה כדי לעקוף ולנטרל את כושר השיפוט והבחירה של חבריה וכך להחדיר בתודעתם חסרת-המגן את רעיונותיה.
לדוגמה שני טקסטים אופייניים של הכת, הראשון הוא של אחת ה"כוהנות הגדולות" שלה בשם וויטני יוסטון:
I have nothing, nothing, nothing, if I don't have you, if I don't have you, you, you, you, you
והנה טקסט של "אלילה" אחרת מה"אלילות" שעומדות בראש הכת, אחת בשם אליסיה קיז:
If I ain't got you with me baby, nothing in this whole wide world don't mean a thing, if I ain't got you with me baby
המסר המועבר בטקסטים אלו ברור: שמשמעות וטעם חייו ואושרו של האדם תלויים לגמרי, ואך ורק, בהימצאותו/ה של בן- או בת-זוג ספציפי/ת ומיוחד/ת בחייה או בחייו.
למרות שכל אדם בוגר ובר-דעת יכול להעיד שהמסר הזה הוא אבסורדי, נראה שעל אנשים צעירים וחסרי ניסיון הוא פועל כסם ממכר, עד להתפכחותם הטראומתית. במקרים רבים ההתמכרות אינה הפיכה, או שהיא מסתיימת במשבר נפשי עמוק וכואב ובנזק ארוך-טווח.
מתוך חרדה ודאגה להשפעתה ההרסנית של הכת על חבריה, אני מבקש שתשתמשו בכל האמצעים החוקיים שברשותכם כדי להביא להפסקת פעולתה ולשחרור חבריה מהמצב ההיפנוטי בו הם נתונים.
בכבוד רב,
עמיר פריימן

אברום בורג: מנקודת מבטו של הרוב היהודי בישראל כל מה שמעבר למרצ הוא עלטה מפחידה. ודווקא שם בחממה שמעבר לקונסנזוס היהודי והציוני נובטים הרבה מזרעי השינוי. ההבל הפוליטי רואה בכל הגוש שמעבר לשמאל הציוני כמקשה אחת – ׳המפלגות הערביות׳. ועם המיתוג האתני מגיעה גם מחיצת ההתעלמות. אבל יש שם הרבה יותר מזה. פלורליזם רעיוני, מגוון פוליטי שמשתרע מימין לשמאל. פוטנציאל פוליטי לא ממוצה ובייחוד רוחשת שם חברה אזרחית יוצרת ויצירתית. מחפשים שם קונספציות חדשות, ורעיונות אוונגרדים, שבבא יומם יהפכו להיות האסטרטגיה של הכלל.

בנג'מין [ידידי שהלהיב אותי לפני כמעט עשור לקחת חלק בעיצוב האבולוציה של האהבה]: "לא למהר לקפוץ לתרבות חדשה של שיתוף פעולה ושוויון בין גברים לנשים. בתום 5,000 שנות פטריארכיה מדממת, קודם על הגברים לקחת את תפקיד התומכים בנשים – למצוא שוב את קולן ומקומן". [גם הספר של למפרט מזהה פמיניזציה של המין האנושי: הגבר הופך יותר רך, רגשי ואכפתי].

מצד שני, אני קורא בספר הקטן הזה של האוניברסיטה המשודרת (התייחסות אחרונה. מבטיח): על הקשר בין כוח ומיניות מהגורילות ועד ימינו: על הקשר בין שמירת טריטוריה, תוקפנות וזיקפה ("אני אזיין אותך!" צועק הנהג לרעהו בכביש). אני לומד על הקשר בין כניעה מבורכת וביטול עצמי לביטוי עצמי מתוך התאחדות עם הקדושה, על לשחק במיטה עם האנרגיה של שליטה וכוח. זהו משחק מורכב שמשתמש באיכות הנדירה של אמון כדי להטמיר אגרסיביות, להפוך אלימות ללבנה בתוך מקדש של שלום. ואולי זו הקריקטורה של המין האנושי מנקודת מבט אבולוציונית: כמו זוג אוהבים הנלחמים במיטה בתשוקה אמיתית, לקחנו לידיים משחקים אלימים כמו פצצת אטום, כמו קפיטליזם, כמו זיהום מי התהום – כדי ללמוד לחיות בשלום בלעדיהם ובלי הדפוסים הפנימיים שיצרו את הצורך בהם. כדי ללמוד לאהוב.